מולטילוק בע"מ ואח' נ' רן שביט ניהול בע"מ ואח'

החלטה

1.במסגרת תביעת המשיבות למתן חשבונות, להצהרה בדבר זכותן של המשיבות במוצרים מסוימים, ולצו מניעה קבוע, עותרות המבקשות להורות למשיבות לאפשר להן עיון במסמכים ספציפיים ולהשיב לשאלון שהוצג להן.

2.לפי הנטען בכתב התביעה, המשיבות הן בעלות סימן המסחר "הדמות השרירית" בישראל, בסוג 6 הכולל מנעולים עשויים ממתכת, מנעולי תלי, צילינדרים למנעולים, ואביזרים וחלקי חילוף לפריטים אלה. הן גם בעלות סימן המסחר "הדמות השרירית" בסוג 37, הכולל שרותי נעילה, התקנה, שמור ותקון מנעולים, צילינדרים ומפתחות. המבקשות עוסקות בייצור ושווק דלתות בטחון. בין השאר קבלו את פעילות חברת רב בריח מוצרי בטחון בע"מ (בפירוק) בכל הקשור בתחום הדלתות.

המבקשת 2 רכשה מן המשיבות ערכת נעילה, כשהיא מסומנת בסימן המסחר "הדמות השרירית".

המשיבות טוענות בתביעתן כי המשיבות מייצרות או משווקות ערכות נעילה שנכלל בהן מנעול חבוי, צילינדר ומפתחות, אשר מוטבע בהם סימן המסחר "הדמות השרירית", ואשר המשיבות לא ייצרו. המשיבות טוענות כי ערכת נעילה זו זהה לערכת הנעילה שמכרו בעבר לרב בריח, שפעילותה נמכרה למבקשת 2.

המבקשת 2 משיבה בכתב ההגנה כי היא רשאית להטביע את סימן הדמות השרירית על הדלתות ובחלקים הנלוים אליהן, ואילו למשיבות הזכות להטביע את הסימן במוצרי נעילה שנמכרים בנפרד.

המבקשות סבורות כי אינן מנועות מלהטביע את הסימן בחלקי דלת הקשורים בנעילה, ובלבד שהחלק נמכר כחלק מן הדלת.

3.משהוגשה הבקשה למתן צו לעיון במסמכים ולהשיב על שאלות וניתנו תגובה ותשובה, ולאחר שלא ניתן היה להביא את הצדדים להסכמות, להלן החלטתי:

המחלוקות הן בשאלות הבאות:

א.אם יש לחייב אחד הצדדים להתכתבות לגלות את כל המסמכים שהוחלפו בין הצדדים, למרות ההנחה שאותם מסמכים עצמם מצויים בידי שני הצדדים.

ב.אם יש לחייב את המשיבות לגלות הסכם מכר והסכם מכר חוזר שגילו בתביעה אחרת בבית משפט אחר, ואשר כאן הן מסכימות להעבירו רק בתנאי שהמבקשות לא יעשו בו שמוש שאינו למטרות התביעה הנוכחית.

ג.אם יש לחייב את המשיבות לגלות חשבוניות מס, לרבות שם הרוכשים.

ד.שאלות מסוימות בשאלון, שאתיחס אליהן בנפרד.

4.העקרון המנחה בשיטת המשפט הישראלית בקשר לגילוי מסמכים ולעיון בהם הוא עקרון הגילוי. ההליך צריך להתנהל "בקלפים פתוחים", משום שהחתירה לגילוי האמת עומדת ביסודו (רע"א 9322/07 Gerber products company נ' חברת רנדי בע"מ , פסקה 7 (לא פורסם, 15.10.2008), ולכן לא תוגבל זכות העיון "אלא במקרים קיצוניים ונדירים שבהם יש טעמים של ממש המצדיקים את ההגבלה" (רע"א 8473/99 כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' שגב, פ"ד נה(1) 337, 342 (1999)).

תנאי הרלוונטיות פורש בהרחבה: חובת הגילוי מתפרשת גם על מסמכים אשר תועלתם להליך עקיפה, והיא קיימת אף אם המסמכים הללו לא יהיו קבילים בהליך עצמו. די בכך שהמסמך עשוי להיות רלוונטי, ואין צורך לקבוע באופן ודאי שהוא רלוונטי (עניין Gerber, בפסקה 7).

ניתן לבקש צו גילוי מסמכים ספציפי גם בנוגע לסוגי מסמכים (שם, שם).

אין לסרב לבקשה לגילוי מסמכים כאשר הסירוב עלול למנוע מבעל דין להוכיח טענה, או יקשה עליו להוכיחה (רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ (לא פורסם, 25.12.2007)).

יחד עם זאת, הליכי הגילוי אינם יכולים להפוך ל"מסע דיג". משכך, לא יינתן צו אם ברור כי הגילוי לא יועיל למבקש (שם, בפסקה 3).

ובכלל, אל מול עקרון הגילוי ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 195 (2002)).

לפיכך, הוצאו מכלל "הקלפים הגלויים" מקרים בהם מוצדק חסיון, מקרים בהם יש חשש כי הגילוי והעיון מתבקשים למטרה זרה, או שלא בתום לב וכן כדי להכין ראיות שיש בהן לסתור את ראיות היריב (רע"א 9288/07 גאזי נ' שפיגל (לא פורסם, 7.11.2007)).